אז לא, לא להפסיק עם לחם לגמרי… ולא עוד דיאטה נטולת גלוטן.
זה לא מה שארצה להציע לכם הפעם. ולמה?
כי בעיני, כדי למצוא את הפתרון הקל, אנחנו צריכים לקבל ידע!
לא עוד טרנד, אלא ידע מעמיק שבאמת מאפשר לנו למצוא את הפתרון המדויק והקל ביותר.
זה בדיוק כמו בהלכה – ככל שזה פוסק גדול יותר עם ידע רחב יותר, כך הוא מוצא יותר פתרונות הלכתיים במקום רק לאסור הכל…
אז שנתחיל?
הגלוטן קיבל שם רע בשנים האחרונות, ברמה שהוא ממש מוצג כאויב האנושות.
אבל האמת שאני לא מתחברת לקיצוניות… אני אוהבת לבדוק ולחקור.
הגלוטן הוא חלק מרכיבי הדגנים. הדגנים היו למזון האדם במשך דורות רבים…
אז איך יכול להיות שמזון שצרכו במשך דורות רבים – הוא כל כך מזיק, כמו שמציגים אותו היום?
האמת היא – שהוא לא!
גלוטן זה לא רעל, קמח זה לא אויב האנושות, לחם זה לא מזון מזיק.
אבל!
חשוב להבין את הייחודיות של המזון הזה, את הייחודיות של הגלוטן – כדי להבין איך הוא הפך; בדור אחד; מחברו הטוב של האדם, לאויב מספר אחת.
במקום להציע לכן מתכונים ללא גלוטן – אני רוצה להציע לכן ללמוד קצת יחד איתי את הנושא, כדי להבין מה היא הבחירה הנכונה באמת.
אז… נעים להכיר – גלוטן.
גלוטן הוא בעצם חלבון, חלבון החיטה.
ומה זה חלבון? זו תרכובת שבנויה משרשרת של חומצות אמינו שונות.
ומה זה אומר? זה אומר שכאשר התרכובת הזו מגיעה לגוף שלנו – היא אמורה לעבור פירוק; עד לחלקיקים הכי קטנים שאפשר.
רק כשהיא מפורקת לחומצות אמינו בודדות – רק אז הן יכולות לעבור לשלב הבא;אל כלי הדם שלנו; כדי לאפשר לגוף שלנו להשתמש בחומצות האמינו השונות.
וכאן נכנסת לתמונה הייחודיות של הגלוטן: לשרשראות של גלוטן יש נטייה – נטייה שלא לעבור תהליך פירוק סופי, ועדיין לנסות לחדור אל כלי הדם שלנו.
כלומר, במקום שיחדרו לכלי הדם חומצות אמינו בודדות; אותן הגוף מכיר ולהן זקוק – חודרים לכלי הדם שלנו חלקיקי שרשראות גלוטן.
ואז? הגוף לא מכיר בחומר הזה כחומר לגיטימי בכלי הדם.
כל עוד הוא היה במערכת העיכול – הכל היה טוב. אבל בדם? ממש לא! הגוף מזהה אותו כסכנה.
סכנה? אפשר להשלים איתה פעם, פעמיים… אחרי זה – הגוף מתחיל להלחם!
איך? הוא מפתח נוגדנים לגלוטן.
וכך, בפעם הבאה שיגיע הגלוטן לגוף – הגוף ישר ינסה לתקוף אותו, במחשבה שמדובר בחומר מזיק.
וכך מתפתחת לה רגישות לגלוטן, שהפכה בימינו לתופעה במימדים ממש אדירים.
המון אנשים סובלים מכאבי בטן, תחושת כבדות, חוסר נעימות – אחרי אכילת לחם.
וכל זה בגלל שפועלים להם בגוף נוגדנים לגלוטן, מהרגע שהפירור הראשון של הסנדוויץ’ נכנס לגוף…
אם הגלוטן לא היה חודר בצורה כזאת לכלי הדם – הוא היה מזון בריא, טוב ומועיל בשבילנו.
יש כמה דברים שגורמים לגלוטן לא לעבור את התהליך כמו שצריך:
- התהליכים שעברה החיטה של ימינו הפכו את הגלוטן שבה לבעייתי, כזה שקשה מאוד לגוף שלנו לפרק עד הסוף.
- צריכה גבוהה של גלוטן על בסיס יומיומי יוצרת עומס. כל עוד היינו אוכלים לחם מדי יום – הכל היה בסדר. אבל בימינו, כמעט כל מזון מכיל גלוטן! ומזה צריך להזהר – גלוטן צריך להיות רק בלחם שלנו. ממש לא במזונות אחרים; כמו פלאפל, קציצות וכדומה.
- פעם היו בני האדם מתפיחים את הבצק עם מחמצת שאור. התפחה בעזרת החיידקים והשמרים שבמחמצת אפשרה פירוק חלקי של הגלוטן עוד לפני שהוא הגיע לגוף האדם.
אבל בימינו, לחמים לא עוברים התפחה ראויה; עם מחמצת, ובנוסף לכך אנחנו צורכים המון מזונות שבכלל לא עברו התפחה (כמו קרקרים, פסטה, עוגיות) וזה מאתגר את הגוף שלנו מאוד.
אז עכשיו, אחרי שקצת התעמקנו – האם חייבים להפסיק עם הגלוטן?
ממש לא! בכלל לא בטוח שתזונה נטולת גלוטן היא בריאה יותר.
אז מה כן צריך לעשות?
- קודם כל ולפני הכל – לצרוך לחם מחמצת!
- לצמצם בצריכת מזונות שלא עברו התפחה; כמו פסטה, קרקרים וכדומה. וגם לבדוק שבמזונות שאנחנו אוכלים אין תוספת גלוטן (לדוגמא; יש פלאפל עם גלוטן ויש בלי. אין שום צורך בגלוטן בפלאפל).
- לצרוך זנים כמה שפחות מעובדים של דגנים.
וואו… טוב, זה היה ארוך.
אבל אני מקווה שהעברתי את המסר החשוב ביותר – לא כל טרנד חדש של ”ללא גלוטן” הוא באמת בריא.
מה שבריא הרבה יותר – זה ללמוד, לחקור ולהבין מה היא הבעיה האמתית ואיך אפשר לפתור אותה.
מוזמנים לקרוא וליהנות מעוד תכנים מלמדים באתר.
